נוסעת עם יגאל בקבריולט האדומה ולא מאמינה למראה עיניי...

דקלים ודקלים בלי סוף...

יפים וגבוהים...

כבישי ענק, גשרים, מכוניות לא מהעולם הזה...

אמריקה במיטבה!!

מגיעים לקומפלקס שבו יגאל גר...

שדות של גולף, אגמים מדהימים עם צמחייה אקזוטית...

שיחקתי אותה בגדול...

יגאל אומר שיש דירה של חברים שלו, ושאני יכולה לגור שם גם...

אני זורמת...

מגיעה לקוטג' מדהים (זה קומפלקס מלא בקוטג'ים..)

חדר לבנים וחדר לבנות...

גרנו שם איזה שבע או שמונה או תשע.. מי סופר? חחחחח 

טוב העבודה היא בפלימרקט...

כולם שם בערך ישראלים מכל הסוגים והמינים...

צריך לקום בחמש בבוקר...

מי שמכיר אותי יודע שלקום בבוקר זה לא הצד החזק שלי בלשון המעטה...

אז בערך כל יומיים מפטרים אותי מהעבודה...

מה לא מכרתי...

אלקטרוניקה, בגדי ים, טישרטים, כלי בית וכל מה שרק תחשבו עליו...

ואז, אחרי שלושה שבועות בערך, הגיעו חברים חדשים...

אני נכנסת הביתה ויושב לו על הרצפה זה שאחר כך אצא איתו שלוש שנים...

רזי ישב על הרצפה והסתכל בי למטה...

הלב שלי נפל!!

היו לו עיניים שחדרו לי לתוך הנשמה...

באותו ערב יצאנו לבלות כל החברה' שגרו בבית...

היינו די הרבה...

והוא התחיל לרקוד...

כמו כושי מהארלם...

נשמתי נעתקה!! זה זה!!! התאהבתי בו ממבט ראשון...

הוא שיחק אותה אדיש אליי...

אחד כזה שלא יודע לאהוב (עאלק!! בדיעבד הוא העריץ את האדמה שדרכתי עליה...).

כל הזמן היה בקטע שאנחנו ביחד אבל זה די זמני...

לאחר כחודשיים רזי טס לניו יורק...

מה אגיד לכם...

האמריקה כבר לא נראתה משהו מיוחד...

הדקלים כבר עיצבנו אותי כי הם היו מסודרים בשורות ישרות מידי...

האגמים כבר נראו מלאכותיים מידי...

הכוסיות והחתיכים בברים כבר לא נראו כמו בהתחלה...

פתאום קלטתי שהכל מלאכותי ומזוייף!! ד כ א ו ן !!! אבל עדיין אני כאן ואני ממש לא הולכת לעזוב בקרוב...

עוד פעם בא לי למות!!!

לא, לא, בעצם מה שהכי בא לי...

זה לגור איתו בניו יורק!!!

מתקשרת כל יום...

"רזי.. בבקשה.. אני חייבת לגור איתך בניו יורק.. "

בסופו של דבר הוא מסכים ואני טסה לניו יורק.

רזי מחכה לי בשדה תעופה ואני מרגישה שהוא מתרגש בטירוף...

שיגיד מה שהוא רוצה...

אני יודעת שהוא חולה עליי!!!

 

ניו יורק...

מנהטן...

מאיפה אתחיל לתאר את ההערצה שלי למקום הזה?

ווהאוווו הלב שלי שוב עומד להתפוצץ מהתרגשות...

אנחנו יוצאים בערב...

יוהאווווו...

איפה המדריך לתייר ואיפה מה שעיניי רואות?

הבארים...

הריחות...

הצבעים...

כל אחד יכול להיות מי שהוא...

ללבוש מה שהוא רוצה...

מלא סוגים של אנשים...

כל הצבעים...

כל המינים...

אני בעננים...

 

עוברים לגור ביחד...

רזי ואני ואיתן השותף שלו עם החברה השוודית שלו הלנה.

שתי זוגות בוילה מפוארת בניו ג'רזי...

עובדים במנהטן ונהנים מהחיים.

 

לאחר כשלוש שנים (שבתוכן יש עוד כל מיני סיפורים, אבל זה לפעם אחרת..) רזי אומר שהוא רוצה הפסקה.

בוכה ובוכה מה אעשה עכשיו? הוא הרי כל עולמי...

שוב בא לי למות!!!

לא, לא, בא לי לחיות!!!

אני עוברת לגור במנהטן!!

אחפש שותפה חדשה ואתחיל שוב מהתחלה.

 

לוקחת אוטובוס מניו ג'רזי למנהטן...

שומעת שלמה ארצי בווקמן הצהוב המהמם החדש שלי (מזכירה לכם שזו היתה קסטה קראו לזה? חחחח כבר שכחתי..)

ובעודי צופה בנוף אני מעודדת את עצמי ששוב אכבוש את העולם...

ורזי יתחרט על כך אבל זה כבר יהיה לו מאוחר מידי...

 

מגיעה לויוי, חברה מחיפה שגרה במנהטן, ומספרת לה שאני חייבת לתכנן מסלול מחדש...

כי אין מצב שאני חוזרת לארץ!! עדיין לא!!

ואז אני נזכרת במישהו שהתחיל איתי באיזו מסעדה (אמרתי לו שאני נשואה..)

והשאיר לי טלפון למקרה ואחפש עבודה...

"אולי אתקשר אליו?"  אני אומרת לויוי...

"מי יודע? אולי יש לו מה להציע לי?"

 

אני מתקשרת... "היי... זוכר אותי? אני מחפשת עבודה..."

"תקשיבי" הוא אומר לי... "בדיוק הגיע לכאן חבר שלי עם אשתו והילדים... הוא מיליונר... הוא קנה יאכטה ורוצה להשיט אותה לארץ... הוא מחפש אשת קשר ישראלית... כי כל השאר צרפתים... (היינו סך הכל חמישה..)... מתאים לך לטוס לקאריביים ליאכטה ולשוט איתה לישראל?  אחר כך נשלם לך כרטיס טיסה חזרה לניו יורק... כמה את רוצה לחודש?"

 

ה ל ם !!!!! לא זה לא קורה...

שוב הלב שלי עומד להתנפץ לרסיסים!!

 

"תשמעי... חבר שלי כאן... אגיד לו לבוא לדבר איתך... איפה את נמצאת? תני לי כתובת... הוא יגיע עוד שעה..."

וווייייוווווייייי אני צורחת!!! אחותי!!! את קולטת?

ויוי רוצה לבוא גם...

 

מגיע איזה בחור בג'יפ מפואר...

היפראקטיבי, קופצני שאין לתאר...

האמת קצת עארס אפילו לא נעים להגיד...

"תקשיבי" הוא אומר לי במבטא מזרחי.. "דיס איז אמריקה.. טייק איט אור ליב איט".

"אני כאן עם אשתי והילדים... קניתי יאכטה ואני רוצה להשיט אותה לארץ... אם מתאים לך תארזי תיק... עוד שבועיים אני חוזר לניו יורק ואנחנו טסים לקאריביים..."

"רגע" אני אומרת לו... "אני לא יכולה להיות בחורה יחידה עם ארבעה גברים על יאכטה... (הזדמנות להכניס את ויוי לתמונה)... אני רוצה שחברה שלי תבוא איתי... לא אכפת לי לחלוק איתה את המשכורת שלי... (ביקשתי 1000$ לחודש)"

"אין בעיה" הוא אומר לי... "אנחנו ניסע ראשונים... ואחר כך נשלח לה כרטיס טיסה".

 

לא!!!   זהו!!!    אני מתה...

לא, לא, אני חיה!!! ובגדול!! ושימותו כל הקנאים...

פורשת ידיי שוב לשמיים... אלוהים תודה!! ומדמיינת את עצמי שוכבת בבגד ים על היאכטה המפוארת ועפה על החיים...

 

 טוב מה לא נאמר לי בשבועיים האלה מכל הספקנים... שיש בטח סמים על היאכטה... שירצחו אותי אולי בדם קר... ועוד כל מיני הפחדות שממש לא שמעתי... כי בעיניי היה רק חיזיון אחד!!

אני על בגד ים משתזפת על יאכטה מהממת באמצע האוקיאנוס... ושימותו כל הספקנים...

 

טוב כעבור שבועיים סמי מגיע לניו יורק...

מתקשר אליי ואומר: "אני נמצא במלון, (לא זוכרת איזה), תבואי לבד".

נראה לך??? אני אומרת לעצמי... "רזי"... אני קוראת לרזי... "בוא, אני צריכה להיפגש אתו באיזה מלון... בוא איתי".

 

נסענו למנהטן...

 

סמי ראה שהגעתי עם רזי, אז בקש שנצא לדבר במרפסת...

הוא סיפר לי על מיליונר אחר שממנו קנה את היאכטה כי היה בקשיי נזילות... (שעד היום אין לי מושג ממש מה זה..).

ושהוא מחפש אשת קשר ישראלית ליאכטה...

מה זה אומר?

הוא נותן לי כסף..

והתפקיד שלי הוא בעצם לשלם את כל הוצאות היאכטה בדרך..

קניות, מארינה וכו'...

ולדאוג שכולם עושים את העבודה כמו שצריך...

באמת... חשבתי לעצמי... אחת העבודות הקשות... אולי נבקש העלאה... חחחחחחח

 

אבל בזמן שהוא מדבר אני עסוקה במשהו אחר...

נתחיל מזה שהוא די מכוער... ושמן..

ומה אם ינסה להתחיל איתי? או לעשות לי משהו?

לא שמישהו יתקרב אליי נגד רצוני כמובן...  אני הרי חתולת רחוב... אשלוף ישר את ציפורניי... אבל בכל זאת.. אנחנו הולכים לישון באותו החדר...

 

"תשמע" אמרתי בטון רציני..

"אולי אני נראית לך ציצקאית כזו... אבל אני מעדיפה מעכשיו להבהיר... אם יש לך כוונות כאלה או משהו כזה... אז לא איתי..."

 

טוב, הוא לא ממש הגיב לזה, אבל כשחזרתי הביתה הוא התקשר ואמר: "תקשיבי, נראה לי שאנחנו לא משדרים על אותו גל.."

 

מממממממממממממהההההההההההההההההההההההה??????????????????????????

 

הכל ארוז!!!! לא אין מצב שזה קורה... אני שוב מעולפת מבכי...

"רזי… אני לא מאמינה!!!! ידעתי!!!! כל הגברים אותו דבר!!!!!!"

ואז מתעשתת ומתקשרת לרונן... להזכירכם הבחור שדרכו הגעתי לסמי... הוא היה אז בארץ... ושם הייתה שעת בוקר מוקדמת... אבל זה לא עניין אותי... הערתי את כל הבית בבכי מטורףףףףף"

"רונן?" אני בוכה בהיסטריה... "מה זה הדבר הזה? תשמע מה הוא אומר לי? איך זה יכול להיות? והוא בכלל נשוי..."

אני ממשיכה להתעלף מבכי...

רונן, שבעצם הערתי אותו משינה, מנסה להרגיע אותי... ולא ממש מבין איך הגענו לנושא הזה... ומסביר לי שאם סמי רוצה הוא יכול להשכיר את קלאודיה שיפר כנערת ליווי... ושקודם כל אני ארגע... אשתה מים... והוא כבר בודק את העניין וחוזר אליי...

 

כעבור כמה דקות הוא מתקשר... "תקשיבי... קודם כל תרגעי... אף אחד לא יתקרב אליך כנגד רצונך... תגיעי מחר בבוקר לכתובת הזו במנהטן... את נוסעת עם סמי לשדה תעופה ומשם אתם טסים לקאריביים..."

 

אני מנתקת את הטלפון רגועה ונינוחה... זהו... הטיסה לקאריביים מחר... ושוב חוזר החיזיון שלי שוכבת בבגד ים על יאכטה מפוארת באוקיאנוס הכחול מאושרת מהחיים...

 

ביי רזי… זהו... הלכתי... תתחיל להתחרט...