"שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד
ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך. והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך. ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך. וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך. וכתבתם על מזוזת ביתך ובשעריך:"
הפסוק הבסיסי והמשמעותי ביותר בתורת ישראל.
הוא נאמר על ידי משה רבנו לבני ישראל בסמוך לפטירתו לעם ישראל להקשיב ולקבל. המשמעות היא שעם ישראל מקבל על עצמו את האמונה העיוורת בקדוש ברוך בידיעה שהוא האלוהים האחד והיחיד והוא מכוון את העולם כולו.
מקובלים מאמינים שהוא מסמל קידוש שם שמיים. בעצם, האמונה בה' וההליכה בדרכיו הם הצעדים המתבקשים מפסוקי "שמע ישראל".