וווהאוווו איזו פגישה זו הייתה...
אין ספק שהקלישאה "כשזה זה, זה זה" נכונה...
בטלפון כבר הבנתי שהוא לא מעשן...
אז לא קניתי קופסא חדשה כדי עאלק להפסיק באותו ערב... ונשארתי עם שתי סיגריות...
"אפשר לעשן ברכב?.." שאלתי בנימוס...
"תעשני... גם ככה כבר פסלתי אותך..." אמר ספק רציני ספק צוחק...
טוב תקשיבו!!!!
שאלדד ייתן לי לעשן באוטו שלו??????
אז לא ידעתי שהוא יושב ראש אגודת האנטי עישון העולמית!!!
בסבבה הדלקתי לי סיגריה...
כבר הייתי בהיי והרגשתי פצצת על שיכולה לעשות ככל העולה על רוחה...
ישבנו בבר והתחלנו לדבר...
מהר מאוד הופתענו לגלות ששנינו ביטלנו חתונה בבאר של סבא...
השיחה הייתה זורמת וכיפית...
כאילו שאנחנו מכירים כבר מאתיים שנה...
אחר כך יצאנו למועדון ריקודים...
אלדד שלא נוהג, לדבריו, לנשק בחורה בערב הראשון נתן לי נשיקה צרפתית וכעבור דקה אמר שהוא קופץ לשירותים...
לידינו היה מעקה ואלדד קפץ מעליו...
תקשיבו טוב!!! רק אחרי שנה הוא העז לספר לי את זה...
מעבר למעקה לא היה כלום... מה זאת אומרת?
הוא נפל מגובה של איזה 3 מטר!!!! עד שהגיע לרצפה...
מזל שנשאר שלם!!! הוא רץ לשירותים בבהלה לבדוק שלא שבר שום איבר בגוף!!!
וחזר כאילו כלום לא קרה...
המעופפת הראשית שזו אני לא הבחינה בשום דבר חריג...
קיצר, היה מה זה כיף...
אחר כך אמרתי לו "בוא נלך לסנוקר אני אקרע אותך...".. מפגרת נו... כאילו שאני איזה אלופה...
רציתי עוד זמן איתו... שלא ייגמר...
טוב הוא ניצח בגדול!! נפרדנו באיזה שבע בבוקר...
אמרתי לו שבטח אישן עד איזה ארבע אחר הצהריים...
ממממממממששששששששששששששש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
התעוררתי בעשר בבוקר והרגשתי שאני חייבת לראות אותו שוב!!!
הכל היה בלי משחקים!! אני אתקשר? אני לא אתקשר?
עד היום עם אלדד, אני תמיד!!!! יכולה להיות מי שאני!!!!!
התקשרתי ללא היסוס...
"כבר התעוררת?" שאל...
"כן.." שיחקתי אותה קמה מוקדם... "בא לך לבוא לארוחת בוקר?..." שאלתי...
טוב מי שמכיר אותנו יודע שזו הארוחה היחידה שהכנתי לו עד עצם היום הזה...
אני נכנסת למטבח רק כשממש אין ברירה...
אלדד מגיע אליי לבית שלי בבני ציון...
בית של איזה הזויה... זו אני...
סטייל הודו... פריקית... מיטה עם כילה וכל מיני נוצות וקריסטלים תלויות בתוכה...
ריח של קטורות, צבעי שמן וטרפנטין מהציורים שלי...
כלב גדול מסתובב ומלא חול על הרצפה...
בחדר שינה עומד לו סטנד עם כל הבגדים המוזרים שלי...
הכל צבעוני...
הוא תיאר את הבגדים שלי כציור של פיקאסו...
מקרר ריק... שונאת מטבח קניות וכל מה שקשור לאוכל... אוכלת כדי לשבוע וזהו...
פיתות, ביצים, מיונז ועגבניות סיפקו אותי לגמרי...
באותה תקופה גם הייתי מושפעת מהמחלה של אבי...
אז קניתי כל מיני סוגי תה אנטי מסרטנים מצמחים מוזרים ולא ממש טעימים...
לא ידעתי שהוא לא אוכל ביצים...
מה שאומר שאת ארוחת הבוקר שהכנתי... שהתבססה על ביצים, רק אני יכולתי לאכול...
"טוב..." אמרתי לו... "אם אתה לא אוכל ביצים, אז אין לי מה להכין לך..."
כי תעודת השף שלי מתמחה בעיקר בכל סוגי הביצים... יו ג'אסט ניים איט!! חביתה, מקושקשת, קשה... אני אלופה בכל הסוגים, לא כולל אומלטים מסובכים הכוללים יותר משני מרכיבים..."
תקשיבו...
אלדד הוא מאסטר שף!! טבעי כזה...
אם אני פותחת את המקרר ולא רואה כלום, הוא פותח את המקרר ומוציא ארוחת גורמה כולל צלחות שלא יבייש שף עם שלושה כוכבי מישלן...
טוב מה זה משנה...
מאז שאנחנו ביחד הוא מבשל... בערך...
ישבנו וצחקנו כמו תמיד...
הוא במקרה היה חייב לעבוד באותו יום אז נפרדנו לכמה שעות ונפגשנו בערב...
כשהגעתי אליו הביתה הייתי בשוק...
הוא היה גר מעל ההורים שלו בקומה העליונה...
שאלתי אותו אם יש שם מנקה על בסיס יומי...
אלדד הוא קבלן שיפוצים...
בגדול הוא אומן עם טעם משובח...
הכל היה מדהים שם!! מטבח בטוב טעם...
וילונות מהממים עם עציצים כאלה יפים... והכל נקי למוות...
ווהאוווווו הכל היה מושלם!!!
למחרת קמתי בבוקר וראיתי לצד המיטה כוס נס קפה חם...
כולי מעופפת לא חושבת באמת איך הקפה חם אם עכשיו השעה שמונה ואלדד יצא בשש...
בסבבה מתעוררת לי שותה את הקפה ויוצאת אל הסלון ולא מאמינה למראה עיניי...
מסתבר שאלדד התעורר מוקדם, לקח את הפועלים וחזר במיוחד להכין לי ארוחת מלכים בהפתעה והלך...
אני ישנה כל כך חזק שלא שמעתי כלום...
מול עיניי אני רואה ארוחת בוקר שבטח מגישים לנשיא המדינה בסוויטה הנשיאותית...
אומלט וממרחים מרוחים בקערות קטנות.. סלטים וכוס מיץ עם עלה של נענע למעלה...
באחת מארוחות הגורמה האלה, פתאום נזכרתי שאני חייבת לתעד...
"רגע!!!!! עצור!!!!!! אני חייבת לצלם... חברות שלי לא מאמינות לי..."
הספקנים התעוררו לחיים ואמרו שבטח תיכף הכל ישתנה... שזה הרושם הראשוני...
טוב זה עדיין ממשיך... אלדד תמיד מכין את הארוחות הכי טעימות בעולם!!!
ואני? אחראית על הסטיילינג של הבית...
ואם לפעמים אני מכינה לבנות שניצל תירס אני משביעה אותן לא לספר לו חחחחחחחח..
תקשיבו הכל זרם הכי טבעי..
אחרי שבועיים, כשהיה ברור לנו שמין מצא את מינו, החלטנו איזה רכב נמכור ואיזה נשאיר...
"זה יותר מתאים עם ילדים" אמרנו...
כשהיו שואלים אותנו כמה זמן אנחנו יחד היינו אומרים "שניםםםםםםםםםםםם"...
כשהכרתי את אלדד אמרתי לעובדות שהיו לי אז בחנות...
"אני הולכת הביתה... עכשיו אני משקיעה בזוגיות שלי..."
זה היה קורה בשעה ארבע כשבדרך כלל הייתי נשארת בחנות כל יום עד הלילה...
באותה תקופה התחלתי ללמוד צורפות...
כשישבנו כל הבנות שלומדות צורפות לקפה, סיפרתי שהכרתי את בעלי..."
"זה לא מהר מידי?".. שאלו הבנות... "לא.." הייתי עונה...
לכולם הסברתי את שהרגשתי עמוק בלב... "כשזה זה, זה זה".
יום אחד בערב אלדד מנסה לשכנע אותי לרדת לרכב... הוא קנה מלונה לכלב...
טוב נו... מלונה לכלב... ממש מעניין... אין מצב שאני יוצאת עם הפיז'מה בקור הזה החוצה...
בגלל שהתחנן התרציתי...
מסתבר שהוא עשה לי הפתעה...
הוא קנה לי את כל הציוד שהייתי צריכה לצורפות...
וגם הכניס לי מלא כסף לבנק לכסות לי את המינוס...
מזכירה לכם שהתקופה היתה קשה כלכלית...
לא שהייתי מוטרדת כן... תמיד חייתי באיזו בועה ובסוף הכל היה מסתדר...
האמת... היו לי סחרחורות מהשפע שהוא הרעיף עליי...
מה לעשות? רגילה להישרדות... לעשות הכל לבד... להסתדר לבד...
הבנתי שכל שעות הבדידות כרווקה היו שוות את הרגע הזה!!
הוא פשוט נולד בשבילי זה הכל...
והוא כאן כדי להישאר...
מצאתי את אהבת חיי...
מצאנו זולה בהוד השרון שהייתה כחורבה...
אבל אלדד ואני... תוך חודשיים הפכנו אותה לארמון שלנו...
הבעלים היו מאוד מרוצים מהדיירים שמצאו ונתנו לנו אחלה דיל על זה ששיפצנו...
אבל הם לא ידעו שבבית הזה שום קיר לא הולך להיות לבן...
התפרענו...
גילינו שאנחנו מה זה דומים... אוהבים את אותם דברים...
צבענו את חדר השינה שלנו בוורוד פוקסיה וכתום חזק... כן... זה היה מושלם בעינינו!!
הסלון חצי חרדל וחצי ירוק זית עם חלונות מעץ...
כבר סידרנו חדר לילדים בתכלת...
הבאנו רהיטים מיוחדים... ומנורות עתיקות...
עשינו בית מושלם!!
באיזה יום בעודי חושבת בקול רם זרקתי איזה משפט באויר שעד היום אין לי מושג למה אמרתי אותו...
"איזה כיף אם תהיה כאן איזה תרנגולת.."
סתם... באמת... לא יודעת אפילו אם רציתי תרנגולת...
תראו... אלדד, כל דבר שאני מבקשת (עד היום...), הוא לוקח ברצינות ועושה אותו פי 10!!!
יום אחד אני מגיעה ורואה את אלדד בפרצוף חשוד...
"מה קרה?" אני שואלת...
טוב... שימו לב מה הוא הביא...
תרנגולות, ברווזים, ארנבים ושני סוגי תוכים - כמות יפה מכל סוג...
ולא רק זה.. הוא בנה להם ארגזים מיוחדים עם מנורות חום שלא יתקררו...
לא... התעלפתי מצחוק!!
כמובן שתוך שבוע הייתה לנו בחצר פינת ליטוף שלא הייתה מביישת את הספארי...
החלטנו שמתחתנים...
כזוג שלא מאמין בעין הרע החלטנו שמתחתנים ב"באר של סבא"...
תקשיבו... זה המקום היחיד שאבא שלי היה איתי, בכמעט החתונה עם שי...
רוחו הייתה שם...
הרי באותה תקופה שבאתי אליו לקבר לבקש שישלח לי את האיש שלי אלדד ביטל את החתונה שלו...
אלדד היה המום כשהתאריכים היחידים שהיו פנויים היו תאריך הפטירה של אבא שלי...
"יש לנו ארבעה ימים פנויים בחודש דצמבר.. 1-2-7-8.. תבחרו מאלה..." אמרו לנו בבאר של סבא...
אבי נפטר ב 7/12 בשבת וקברנו אותו ב 8/12...
היינו בשוק!!
התחתנו ב 2/12 בבאר של סבא...
לקייטרינג, לדי ג'יי, לבאר של סבא ולכל מי שהכין לנו את החתונה נתנו יד חופשית לחלוטין...
"תעשו מה מה שנראה לכם" אמרנו לכולם...
"אנחנו בטוחים שהכל יהיה מושלם..."
וכך היה...
הייתה חתונה מושלמת...