'אהיה אשר אהיה' (שמות ג,יד)
פסוק זה הוא חלק מתגובתו של אלוהים למשה כאשר נשאל לשמו של אלוהים.
באופן מסורתי זוהי דרכו של אלוהים לחשוף בפני משה הצצה לטבעו.
הביטוי מצביע על כך שאלוהים מקיים את עצמו ונצחי, קיים ללא תלות במשהו או בכל אחד אחר.
אלוהים אינו מוגבל על ידי זמן, מרחב, או כל השפעות חיצוניות; הוא ה"אני הנני", זה שמתקיים לפי מהותו שלו.
הצהרה זו מתפרשת לעתים קרובות כאישור לאופיו הבלתי משתנה והנאמן של אלוהים.
אלוהים הוא אותו אתמול, היום ולנצח, והוא תמיד יהיה נאמן להבטחותיו, הוא המקור האולטימטיבי של כל הקיום והסמכות המוחלטת ביקום.
הביטוי "אהיה אשר אהיה" משמש כתזכורת למסתורין ולמלכותו של האלוהים ולהכרה הצנועה במגבלות האנושיות בהבנת מלאות הווייתו של אלוהים.