יומן מסע

מבטלת את החתונה / יומן מסע

פרק 9

מבטלת את החתונה

  • מאותו רגע שהכרזנו על חתונה התחילו סממנים של קמצנות וקנאה אובססיבית של שי... 
  • אני אחת כזו שקופצת על הידידים שלה, מחבקת אותם ומנשקת אותם בשיא הטבעיות...
  • שי היה מקבל מזה חום!!!
  • כל פעם שהייתי רואה איזה ידיד מרחוק כבר הייתי נכנסת לסרטים... 
  • אבל הייתי כל כך עסוקה בעסק שלי ובאבא שלי שהתאים לי קצת להתעוור...
  • אמרתי לעצמי שאולי כשנעבור דירה דברים יסתדרו יותר...
  • עברנו למושב בני ציון... כל פרטי החתונה כבר כמעט גמורים...
  • בחרנו מקום - הבאר של סבא... קייטרינג וכו'...
  • ההורים של שי שגרו אז בארה"ב באו לארץ...
  • קיצר תיכף מתחתנים...
  •  
  • שבועיים לפני החתונה אנחנו מגיעים הביתה ושי אומר את המשפט שכנראה הציל את חיי...
  • "ממי... כנסי הביתה... את לא רואה איך הסיני (הגנן) מסתכל עלייך..."

  • טוב..... אני אומרת לעצמי....
  •  
  • ערב הסעודית זה כאן!!!!
  •  
  • "שי..." אמרתי באדישות אך בנחישות... "מחר אני מבטלת את החתונה..."

  • הוא לא חשב שהייתי רצינית... למחרת הלך בבוקר לעבודה כרגיל...
  •  
  • אני זוכרת שרציתי פשוט לעצור את הסרט הזה...
  • ללחוץ על פאוז!! אחר כך מה שיהיה יהיה...
  • מה שחשוב זה כאן ועכשיו!!!

  • התקשרתי לחיה... 
  • "תקשיבי!!!!" היא אומרת לי...
  • "את צריכה גבר שיעריץ את האדמה שאת דורכת עליה!!!"
  •  
  • באותו יום אבא שלי היה בבית חולים לפני ניתוח...
  • הלכתי אליו...
  • "אבא.. אני רוצה לבטל את החתונה..."
  • "אני איתך" הוא אמר בשקט... "את עושה את הצעד הנכון..."
  •  
  • ממקום למקום בבכי מר הלכתי לבטל הכל...
  • לבאר של סבא... לצלם.. לקייטרינג...
  • כולם היו כל כך אמפטיים... אמרו לי שלא אדאג... שלא יחייבו אותי בכלום...
  •  
  • עד הצהריים הכל כבר היה מבוטל...
  •  
  • טוב שי קיבל את השוק של החיים... "אני לא אומר להורים שלי..." אמר כמו ילד קטן...
  • "בסדר" אמרתי לו... "אני אגיד..."

  • "אז מה יהיה?" שאלה אותי אמא שלו... "אתם נפרדים?"
  • "לא..." אמרתי וחשבתי ביני לביני שאעשה את זה בהדרגה... בלי לגרום למישהו התקפת לב...
  • "אנחנו גרים ביחד... החתונה בינתיים מבוטלת עד להודעה חדשה..."
  •  
  • שי היה קנאי אובססיבי... לא הייתי צריכה ללבוש מחשוף עמוק מידי כדי שירגיש שאני ערומה וכולם מסתכלים עליי...
  •  
  • החלטתי שמהיום שלמחרת אני משנה את סגנון הלבוש שלי...
  • פרובוקטיביות +++
  •  
  • "ככה יצאת מהבית?" היו שואלות אותי הבנות בחנות שידעו עד כמה שי קנאי...
  • "כן" אמרתי בהתרסה... "זה מה יש!!!.. מי שלא מתאים לו הדלת פתוחה..."
  •  
  • שי רצה להיות איתי בכל מחיר...
  • פעם שאלתי אותו "תגיד... מה קורה בינינו?"
  • "כלום" הוא ענה...
  • "זו בדיוק הבעיה..." אמרתי... "שאין בינינו כלום!!!"
  •  
  • אין לי מושג מה גרם לו להיאחז בי בכל מחיר...
  • יום אחד תפסה אותו אחת הנשים הקרובות אליי... שאז עבדה אצלי... ואמרה לו:
  • "תגיד...איזה גבר אתה?... תעזוב אותה ותראה... היא תרדוף אחריך..."

  • באותו יום הוא קם ונטש...

  • "תודה אלוהים..." אמרתי שוב...
  •  
  • ווווהאאאאאווווווו איזו הקלה!!!!!
  •  
  • יום למחרת שמתי מוזיקה בפול ווליום וקרצפתי את כל הבית מאנרגיות שליליות...
  • על הדרך עשיתי גם כל מיני שינויים כדי לתת תחושה של בית חדש...

  • ואז... מילאתי אמבטיית קצף... מזגתי כוס יין... והרמתי כוסית לחיי החופש!!
  •  
  • וכך היה כחודשיים...

  • כשהייתי מגיעה לקניון מוקדם בבוקר... מלאה באנרגיות... שמה בפול ווליום את מריה קארי עם I can't live without you  (לא יודעת מה נדבקתי לשיר הזה באותה תקופה... הוא דיבר בערך על ההיפך ממה שהיה)... העובדים בקניון חשבו שאני בדיכאון...

  • גם הלקוחות...
  •  
  • "נו.. אז מתי החתונה...?"

  • "ביטלתי אותה..." הייתי אומרת

  • ואז הן היו עושות פרצופים של לב שבור... עוד שנייה אני מנחמת אותן...
  • "לא...לא... זה טוב... זה לא עצוב... זה לא היה זה..."
  • טוב, לא תמיד הן נראו משוכנעות...
  •  
  • בוקר אחד קמתי לתוכנית "רווקות בגיל 30".. בערך הגיל שהייתי בו אז... קצת יותר...
  • לא הבנתי את הקטע... מה זאת בעיה? תהיתי לעצמי... כולה 30...
  •  
  • חברות וחברים רצו לבוא אליי... שלא אהיה לבד בדיכאון...
  • "אין צורך" הייתי אומרת...
  • מחכה לרגע בו אכנס לאמבטיית הקצף שלי עם כוס יין... רק עם עצמי...
  • זה היה הכי כיף בעולם...
  •  
  •  
  • בינתיים אבי נפטר...
  •  
  • ועם כל העצב, חזרה תקופת הבדידות...
  • כבר כמעט בת 32...
  • לפעמים באירועים משפחתיים היו מנהלים מולי שיחה על איך אני עדיין לבד... בנוכחותי... כאילו אני לא שם...
  •  
  • יצאתי עם כל מיני גברים... אחרי הפגישה השלישית בערך... בלי שאפילו העיזו להתקרב אליי... היו מתאדים... כלא היו...
  •  
  • "אסור לי לדבר... " אמרתי לעצמי... "אני יותר מידי יוצאת דופן... הסיפורים שלי אולי מלחיצים... אני עצמאית מידי..."
  • בפגישה הבאה אומר שאני פקידה במשרד עורכי דין...
  • בנאלית... עובדת משמונה עד חמש... ואולי עדיף שכמעט לא אדבר...
  •  
  • בדרך כלל גם הייתי יוצאת לפגישות עם חולצה סגורה...
  • כדי שאף אחד לא ינעץ בי מבטים...
  • ועם נעלי ספורט כדי שאוכל לברוח אם לא מתאים...
  •  
  • יום אחד נסעתי לקבר של אבי...

  • "אבא..." קראתי לו... "זה הזמן שלי... אתה חייב לשלוח לי את האיש שלי..."
  •  
  • וכך היה... (אגב בדיוק באותו זמן אלדד בעלי ביטל גם הוא את החתונה שלו שהייתה אמורה להתרחש ב"באר של סבא").
  •  
  • חצי שנה לאחר שאבי נפטר מישהו מתקשר...
  • אני בדיוק אצל שירלי עושה ציפורניים...
  •  
  • "הלו... מי זה? ממי קיבלת את הטלפון שלי?  תן לי דקה... תיכף חוזרת אליך..."
  • "איילת...?התקשרתי לזו שנתנה לו את המספר שלי...
  • "מי זה הבחור הזה שנתת לו את מספר הטלפון שלי? איך הוא נראה?"
  • "אני לא זוכרת..." היא אומרת... "החנות היתה מלאה באנשים..."
  •  
  • ואז היא אומרת את המשפט שלא אשכח לעולם..
  • "מה זו פגישה לעומת כל החיים?... שמעתי שהוא מצחיק... מכסימום תיהני!!"
  •  
  • טוב זו הייתה אנטיתזה לכל הפגישות העיוורות אוור!!!!

  • חזרתי אליו והוא לא הפסיק להצחיק אותי...
  • בהתחלה אמרתי לו שאני לא יכולה הערב כי קבעתי עם חברות...
  • אבל כל מיני סימנים נתנו לי להרגיש שאני חייבת לצאת לפגישה הזו...
  • קודם כל נזכרתי בחלום על אבא שלי...
  •  
  • בחלום התקשרתי אליו...
  • "אבא... איך נעלמת לי ככה? בלי להגיד כלום!!"
  • "אני מצטער" הוא אמר... "לא יכולתי לספר לך... אבל שלחתי לך מכתב..."
  • המכתב נשלח לבן דוד שלי דוד... זה היה לב אדום מדבר... כל פעם שלחצת על הלב הוא דיבר...
  •  
  • ואז התחלתי לעשות כל מיני קישורים...
  • נזכרתי בחלום בעודי צופה בסרט אישה יפה...
  • לבחור קוראים דוד, כמו דוד, בן דוד שלי מהחלום,
  • בן דוד שלי דומה לריצ'רד גיר...
  • לאשתו קוראים יעל... יעל ואיילת נתנו לו את הטלפון שלי...
  • טוב הסתבכתם? ... ברור!! גם אני...
  •  
  • הרגשתי שאני חייבת לפגוש אותו...
  •  
  • קבענו להיפגש באיזה מקום ברמת גן...
  •  
  • טוב תקשיבו!!!! דפקתי הופעה של החיים...
  • לא יודעת מה נפל עליי?
  • נעלי עקב שאני בחיים לא נועלת...
  • והופעה של החיים...
  •  
  • יושבת לי ברכב ומחכה...
  •  
  • ואז מגיע האיש של חיי...
  •  
  • באותו ערב גילינו ששנינו ביטלנו חתונה בבאר של סבא...
  • יצאנו למלא מקומות עד שבע בבוקר...
  • זה פשוט היה זה מהרגע הראשון...
  •  
  • יום למחרת כבר ישנו יחד...
  • כשהתעוררתי מצאתי ארוחת בוקר של מלכים...
  • כזו שנותנים לנשיא בסוויטה הנשיאותית נראה לי...
  •  
  • התקשרתי אליו ושאלתי אותו "רוצה להתחתן?"
  • "לא" הוא אמר לי...
  •  
  • מממממששששששש!!!!!!!!!
  •  

מבטלת את החתונה