יומן מסע

חוצים את האוקיאנוס האטלנטי / יומן מסע

פרק 3

חוצים את האוקיאנוס האטלנטי

  • מגיעה עם סמי לשדה תעופה... עארס היפראקטיבי מלא בכסף... אין לו זמן לחכות לכלום!!! הוא רוצה הכל אתמול!! עוקף את התור וקונה כרטיסים למחלקה ראשונה!!

  • בכניסה למטוס אני מבקשת ממנו בנימוס לשבת ליד החלון...
  • הוא מבחינתו אומר לי שאם אנצח אותו ב"אבן נייר ומספריים" אז זה יקרה...
  • עומדים באמצע המחלקה הראשונה, כמו שני מפגרים...
  • משחקים "אבן נייר ומספריים"...
  • הוא מנצח ואני עוברת לשבת מאחוריו,
  • כי גם ככה אנחנו היחידים בערך במחלקה הראשונה...
  •  
  • מגיעים לסאן מרטין... אי באיים הקאריביים... חצי צרפתי, חצי הולנדי, אבל הבעיה הגדולה של סמי, ששם אין בכלל היפראקטיביים בלשון המעטה... אם בהודו יש להם זמן... שם יש להם יותר...

  • סמי מנסה להכין את היאכטה לשיט אבל מבין ששום דבר לא יקרה בקצב שהוא רוצה... וממני בטוח לא ייצא לו שום דבר...
  •  
  • "אילן" הוא מתקשר לאחיו הקטן, שהיה בערך בגילי.. "תארגן מזוודה ותגיע לכאן... אין לי זמן לשטויות האלה... אני חוזר היום ואתה מגיע לכאן!!"
  •  
  • וכך נפרדת דרכי מסמי... אני נשארת במלון מרידיאן המהמם באיים הקאריביים... מחכה לראות מי זה אילן...
  •  
  • טוב מסתבר שאילן הוא אחד המצחיקים... ובעיקר אוהב לעוף על החיים ולבזבז את הכסף של אחיו...
  • היה בינינו חיבור מיידי (לא, לא במובן הזה, מבחינתי בכל אופן..).. וכל היום אנחנו מבלים וצוחקים ועפים על החיים...
  •  
  • רגע.. מה עם ויוי? היא מחכה בניו יורק...
  •  
  • "אילן".. אתו אני מרגישה הכי חופשיה אז אני יכולה לחפור לו על ויוי...
  • "סמי הבטיח לה" אני אומרת לו...
  • "צריך לשלוח לה כרטיס טיסה שתבוא לכאן"...
  •  
  • כעבור כמה ימים ויוי הגיעה...
  • טוב אין לתאר כמה כיף היה...
  • ישנו שלושתנו בחדר אחד..
  • מסכן אילן שלא היה לו סיכוי עם אף אחת מאיתנו...
  • התפנקנו כל היום בחוף הפרטי של המלון המהמם...
  • יצאנו כל ערב למועדונים ומסעדות... רקדנו צחקנו ומה לא...
  • היה מדהים!!!
  • במקביל התחיל להתגבש צוות ליציאה להפלגה...

  • נורבר - הסקיפר - בחור כבן 36 חתיך הורס לטעם רוב הנשים חוץ ממני...
  • ורוניק - אישה שרירית ורצינית נטולת ציצי לחלוטין, שגם היא סקיפרית... לימים נהפכה להיות החברה של נורבר...
  • טרי - בחור כבן עשרים, פושע קטן, שאחר כך גם העלים לנו כמה חפצים יקרי ערך...
  • דניאל - בחור כבן שלושים וחמש, נתון בהיי טבעי מכיוון שהפסיק לעשן והחל באורח חיים בריא... הוא אגב תפס איתנו טרמפ.. כן כן נשמע הזוי אבל ככה זה אצל המלחים... עד לצרפת...
  •  
  • אאאההההההה
  • ו... עמנואל!!!!
  • החבר הבא שלי...
  •  
  • טוב כשויוי ואני ראינו לראשונה את עמנואל די הפסקנו לנשום!!!

  • מכירים את הדוגמנים של ורסאצ'ה?
  • עם היופי הפראי והגוף המושלם המשתרע על איזה מטר תשעים? כזה!!!!
  • עמנואל היה דוגמן על אבל לא ממש הרגיש כזה...
  • הוא היה כמו אל יווני..
  • שיער חלק ושחור מתנופף לו ברוח...
  • שפתיים בשרניות ופרצוף שהורס את הנשמה... אה, וגוף...
  • לא באמת אפשר למות עכשיו!!
  • לא, לא, עדיף לחיות... אתו על היאכטה...
  •  
  • בינתיים מתחילות שמועות על ההוריקן ההולך ומתקרב…
  • אחד החזקים שהיו...
  • ויוי מתחילה לקבל חרדות...
  • "אני רוצה לחזור הביתה" היא אומרת לאילן...
  • ברגע שהיא שמעה שנהיה בחדר סגורים כמה ימים, הדבר הראשון שהיא חשבה עליו זה מה נאכל? ממש חרדה קיומית...
  • "את חסרת אחריות" היא אמרה לי... "ומה אם תמותי בים?"

  • טוב, כבר הבנתם שאני והפחד... לא, לא הייתה בינינו היכרות... עדיין לא שמעתי עליו...

  • החיזיון שעמד כרגע לעיני רוחי היה, שאחרי שויוי תטוס חזרה, כי אני בחיים לא אריב על גבר עם חברה,
  • עמנואל ואני נשתזף לנו על היאכטה באוקיאנוס הכחול...
  •  
  • סמי קנה לויוי כרטיס טיסה לישראל, ואני נשארתי עם אילן ועמנואל וכל השאר...
  •  
  • כולם דיברו על ההוריקן ההולך ובא...
  • על זה שאנחנו משוגעים, שאנחנו הולכים לחצות אוקיאנוס בספטמבר...
  • על זה שנמות בים...
  •  
  • אבל כשנורבר דיבר על זה שבים הרבה יותר קל לחמוק מההוריקן מאשר ביבשה, האמנתי לו..
  • בעיקר כי בראש מעייניי היה עמנואל ההורס!!

  • סמי התקשר ואמר שלא מוכנים לבטח את היאכטה... שאני צריכה להפגש איתם בג'יברלטר כי הוא מפחד עליי...

  • נראה לך????????????????????
  • "אין מצב שאני מוותרת על ההרפתקאה הזו!!!"

  • אם צריך למות בים זה מה שיקרה... לפחות זה יהיה עם עמנואל חשבתי לעצמי...
  •  
  • טוב עברנו את ההוריקן...
  • זו היתה חוויה בפני עצמה..
  • מכיוון שהיינו במלון של עשירים היינו מוגנים...
  • וגם היאכטה, שעגנה במרינה המיוחדת של המרידיאן, במיקום מיוחד בלב הרים, ששמר עליה באופן יחסי מפני הרוח...

  • אבל כדי לחצות אוקיאנוס צריך להתארגן לפני...
  • צריך לתקן כל מיני דברים ביאכטה ולקנות אוכל ומים...
  • אבל אחרי ההוריקן הכל קרס!! עצים נעקרו ממקומם... יאכטות עפו לחוף הים... כל הבתים באי נהרסו... תוהו ובוהו על פני תהום...
  •  
  • אחרי כמה ימי הוריקן קשים היינו חייבים להפליג ל גואדולופ... עוד אי באיים הקאריביים... כדי להשלים את ההכנות...

  • אבל קצת לפני שיצאנו להפלגה כשהכל נרגע, יצאתי ערב אחד עם עמנואל...

  • טוב אתם לא מכירים אותי בכל מה שקשור לבינו ובינה... כמה שאני עושה רעש ככה אני ביישנית...
  • בחיים!!!! אני לא אתחיל עם מישהו גם אם אני אתעלף עליו!!!

  • יצאנו עם סירה קטנה, דינגי קוראים לזה, לאיזה בר לשתות משהו רק אני והוא...
  • אילן נשאר ביאכטה שבאותו זמן עגנה בתוך הים...

  • הרגשתי את המתח באוויר...
  • עדיין נאמנה לרזי חששתי ממה שהולך לקרות...
  • יצאתי להתקשר אליו...
  • "נו? איך אתה? איך לבד? טוב לך?"

  • "מצויין" הוא עונה לי מסתיר לחלוטין שבא לו למות שנסעתי...
  • "תעשי חיים... לכי עם מי שבא לך... אני כבר בכיוון אחר".

  • האמת... היתה לי מה זה הקלה... עד אותו רגע הרגשתי בוגדת מעצם התשוקה לעמנואל ועכשיו קיבלתי אישור סופי...
  • חזרתי לבר, לעמנואל החתיך ההורס...

  • טוב תראו... אני יודעת קצת צרפתית ועמנואל יודע עוד פחות אנגלית...

  • אבל מי צריך שפה כשהירח מלא?

  • הסירה מחכה לנו על המזח... אנחנו בני עשרים ו...

  • מה אומר... דאגות לא היו... גם לא אם זה הוריקן אחד הקשים... את מי זה מעניין... מוכנה למות בחיק עמנואל עכשיו!!
  •  
  • שוכבים על המזח...
  • מסתכלים על הירח המלא...
  • המרפק שלי נוגע במרפק שלו ואני משותקת...
  • אם הוא לא יעשה משהו...
  • אשאר כך לעד ואולי אמות בסוף מאיזה נמק... חחחחחחחחחחחחחח
  •  
  • טוב... התחיל רומן...
  •  
  • מפליגים לגואדולופ... ומסתבר שיש לאילן מחלת ים... מסכן... יומיים הוא לא זז... הקיא את נשמתו וסבל סבל נוראי...
  • כשהגענו חזר האור לפניו כשרגליו עמדו על המזח...

  • "סמי" הוא התקשר לאחיו... "אין מצב שאני ממשיך... אני רוצה לטוס לאמסטרדם... ואז אחזור לישראל..."
  •  
  • טוב ככה זה כשיש אח עשיר כנראה...

  • אבל מה אכפת לי... אני עם עמנואל...
  •  
  • מתחילים בהכנות ליציאה לדרך... קונים אוכל... מנקים את היאכטה... ההתרגשות בעיצומה...

  • טוב מה אספר על ההפלגה הזו?

  • טיול של החיים...
  • עמנואל התאהב בי קשות...
  • לעיתים כשהיה זורק לי נשיקה באויר הייתי מסתכלת לאחור לבדוק אם רק אני שם...
  • בחיים לא התאהב בי דוגמן של ורסאצ'ה... והאמת... לא חשבתי שיש מצב שזה יקרה בחיים...

  • יצאנו לאוקיאנוס האטלנטי...
  • שישה עשר ימים של שקיעות וזריחות שלא ראיתי מימיי...
  • אושר ואושר ועוד אושר של טבע אינסופי... דולפינים... ים כמו שמן... מוסיקה... ואהבה... הרבה אהבה...
  • מישהו אוהב אותי ממש כמו שאני...
  • הלב הלך והתרחב...

  • לאחר שישה עשר ימים הגענו לאיים האזוריים...
  • זהו מקום שבו היאכטות עוגנות לפני שהן ממשיכות את דרכן לג'יברלטר...
  • מרינה מרהיבה.. מלאה בגרפיטי...
  • זה מעין מנהג שכל יאכטה שמגיעה מציירת את הציור שלה...
  • טרי היה זה שצייר את שלנו...

  • כשהגענו עמנואל רצה שנסע למקום שנקרא סאו-מיגל...
  • מקום שבו שקעה יבשת אטלנטיס...
  • החלטנו לקחת אוטובוס לשם..
  • כשהגענו בלי להבין יותר מידי פורטוגזית, הבנו שהנהג מנסה להגיד לנו שזהו... נגמרו האוטובוסים להיום...
  • מבט אחד בין שנינו אמר: יאללה... יורדים... מה שיהיה יהיה...

  • מתחיל לרדת ערב..
  • וגם קצת לטפטף..
  • אבל כשכל כך אוהבים למי אכפת???
  • הגענו לכפר מדהים... מלא אסמים... הכי רומנטי בעולם...
  • שאלנו אולי יש מישהו שיכול לארח אותנו?.. בתשלום כמובן..
  • לא שלקחנו איתנו הרבה כסף... אבל אין ברירה...

  • איזו אישה זקנה אמרה שיש לה איזה חדר בשבילנו...
  • שילמנו לה ובכסף שנותר קנינו קצת גבינה צהובה וסיגריות...
  • החדר היה מעוטר במאות פסלים של ישו ומריה... צלבים מכל עבר...
  • נו, אבל מה זה משנה... לצד עמנואל בטוח אישן טוב בלילה...

  • למחרת בבוקר התעוררנו לכפר אותנטי ומדהים...
  • החלבן מביא חלב עם סוס ועגלה לבתים... הזקנות ברחוב עומדות ומרכלות... אושר צרוףףף...

  • בדרך חזרה עברנו דרך שני אגמים מרהיבים... אחד ירוק ואחד כחול... ועמנואל ספר לי בצרפתית וקצת בפנטומימה על האגדות של שבעת הפלאים המסופרות על האגמים האלה...
  • תפסנו טרמפים ליאכטה והכל היה מושלם...

  • כשהגענו הבנו מנורבר שיש איזו שהיא בעיה במנוע של היאכטה וצריך הרבה יותר כסף ממה שסמי נתן לי כדי לתקן את אותה.
  • התקשרתי לסמי לספר לו שאני צריכה עוד כסף... הוא מצידו החליט שהוא מגיע...
  •  
  • באותה מרינה עגנו כשצד היאכטה צמוד למזח...
  • היתה שעת ערב מאוחרת וחיכינו כולנו לרגע שסמי יגיע...
  • עמנואל ואני שיחקנו שש בש למטה...
  • ורוניק, טרי ונורבר בישלו במטבח...
  • כך כשסמי הגיע אף אחד לא היה על העוגן...
  • ראיתי אותו דרך החלון הקטן עומד ובידו מזוודה...

  • "היי" צעקתי לכולם.. "הנה סמי הגיע"...

  • כולנו רצים למעלה אבל מה שעינינו רואות זה רק מזוודה...

  • "איפה סמי?" אנחנו שואלים ואז שומעים רעש בתוך המים...

  • טוב מה אגיד לכם...
  • אני קיבלתי חום פנימי...
  • באמת דאגתי לו...
  • כל השאר התפוצצו מצחוק...

  • כשהצלחנו להוציא אותו מהמים הסתבר שפרק כתף... רצנו לבית חולים... במקרה היה שם רופא ישראלי באמצע שומקום, אז קיבלנו יחס VIP כמו שממש מתאים לסמי...

  • סמי היה די גיבור... לקח את זה בקלות... חזרנו ליאכטה... אכלנו ושוב שמענו את הקלטת של שלמה ארצי ושרנו יחד... רק אני וסמי כן... כל השאר לא מדברים עברית...

  • סמי הבין שאין ברירה והשאיר לנו כסף לסדר את המנוע... מה שנתן לנו שבועיים של טיולים, מסעדות ועוד הרבה כיף במקום הקסום הזה... רומנטיקה במיטבה...

  • שמונה ימים רצופים נוספים הביאו אותנו לג'יברלטר...

  • אחד הדברים החקוקים בזכרוני מהמקום הזה זה בר עם נגן מפוחית לא מהעולם הזה... התאהבתי שם בכלי הנגינה הזה...
  • ערב ערב היינו יוצאים לאותו בר לשמוע אותו... ואז המשכנו ל…

  • זהו... זה היה ממש קטע...
  • היינו אמורים להפליג על הים התיכון כארבעה ימים עד לסרדיניה...
  • אבל במקום זה נורבר על דעת עצמו החליט להפליג לצרפת...

  • כולם ידעו מזה חוץ ממני...
  • הם בטח דיברו על זה בנוכחותי, כי הצרפתית שלי די דלה...
  • אני מבחינתי לא הבנתי למה אנחנו עוגנים אחרי יומיים.. ולא ממש זיהיתי את הדגל של צרפת..
  • "מה זה" אני שואלת את עמנואל.. "איפה אנחנו?".
  • "הגענו לצרפת" הוא אומר לי...

  • מסתבר שבמסגרת "קשיי הנזילות" של הבוס הקודם, הוא היה חייב לנורבר כסף...
  • אז נורבר החליט לשים ז.. ועל דעת עצמו הפליג לצרפת לבקר את הוריו...

  • "סמי".. אני אשת הקשר חייבת להתקשר כל פעם שהגענו למרינה..
  • "אתה לא תאמין מה קרה" אני אומרת לו נסערת... הגענו לצרפת.."

  • טוב כשהגענו לישראל נורבר שילם על זה ביוקר, וסמי גבה ממנו את כל הכסף שגרם העיכוב הזה!!
  • במקום כחודש וחצי לקח לנו כחמישה חודשים להגיע לארץ...
  • מזכירה לכם שזו תקופת סתיו-חורף ונורבר היה יוצא כל פעם להפלגה רק כשהים היה יחסית שקט... מה שלא קורה הרבה בחורף...
  •  
  • אבל מה אכפת לי? יש לי דאגות בחיים? ילדים? משכנתא?

  • אני ועמנואל נוסעים לפריז!!!

  • אאאאאחחחחחחח הרומנטיקה בשיאה...
  • פריז… אייפל... רחובות מהממים...
  • יכולה לבזבז את הכסף שקיבלתי על כל מיני קרמים ריחניים ודברים טובים...
  • מסעדות... בארים... בתי קפה... ערמונים טעימים והכי הכי חשוב...
  • אני עם עמנואל האהוב שלי עפה על החיים...
  •  
  • ממשיכים בהפלגה לקורסיקה דרך כל מיני איים קטנים אשר שייכים לסיציליה...
  • בדרך החלטנו לעגון באיזה אי קטן וחמוד מלא בבתים צבועים בצבעוניות פסטלית...
  • לא הבנו כל כך למה התושבים נראו קצת מפוחדים...
  • אחר כך הסתבר שחשבו שאנחנו איזו כנופיית פשע… חחחחחחחח
  •  
  • בדרך לקורסיקה עוד עצרנו בדרך וטיילנו בכל מיני מקומות...
  • הבערנו מדורות ואכלנו בשטח...

  • כשהגענו לקורסיקה הייתי בשוק!! זה אחד האיים הכי יפים שראיתי...

  • הכל נשאר כמו שהיה פעם...
  • השערים הגדולים עם שלשלאות הברזל הגדולות שהיו נפתחים לסוס עם השליח שבא עם הקלף המגולגל להביא בשורות מבית המלוכה...
  • רחובות קטנים עם בתים קטנים הבנויים לגובה של איזה שתי קומות בסימטאות אבן...
  • סטייל ירושלים אבל עם ים מדהים מכל עבר...
  • בוקר אחד כשהתעוררתי עניין אותי דבר אחד...
  • רוצה לאכול סברסים!!
  • עד היום אני לא זוכרת איך קטפתי אותם אבל יש לי תמונות... :-))
  •  
  • מקורסיקה ליוון, מיוון לכריתים ובסוף מגיעים לישראל...
  •  
  • היינו בדרכינו לאשקלון...
  • שם היתה המרינה הכי טובה...
  • כזו שאפשר היה להוציא את היאכטה במנוף כדי לעשות לה שיפוץ כללי...

  • בעודנו ממש קרובים, עמנואל ואני משחקים שש בש למטה בחדר ופתאום שומעים צעקות...

  • אנחנו שומעים את נורבר קורא לנו מבחוץ בלחץ...
  • מתרוממים לחלון ורואים אותו עם ידיים פרושות מעלה כמו שמישהו עושה, כשמכוון אליו אקדח...

  • נורבר היה ידוע כחננה גדול כשהיינו מגיעים למארינות...
  • הוא תמיד היה מתלבש כזה מהודר... והופך להיות מנומס יתר על המידה...
  • מי ישמע אנחנו עם מאתיים קילו קוקאין על הסיפון...
  • (האמת חבל שלא... יכולנו להיות ממש עשירים חחחחחחחחחח)
  • זה תמיד הצחיק אותנו שבכל פעם כשהיינו יוצאים לים הייתה לו מחלת ים, אבל הוא בחיים לא היה מודה בזה...
  •  
  • רצתי למעלה והסתבר שאנחנו מוקפים בצי של יסעורים...

  • "הלו" ההזויה הראשית, שזו אני, עונה לקשר...
  • "כן, כן, סליחה.. " אני אומרת...
  • "לא, לא הייתי מלא זמן בארץ, שכחתי מהמצב... הכל טוב... אני כאן עם חברה' צרפתים... אל תדאגו... אין כאן מחבלים... תהיו רגועים..."
  •  
  • יוהאוווו מה לא נאמר על כמה אני הזויה...
  •  
  • הגענו למרינה והייתי בטוחה שיחכו לנו שם צי של משטרה/ צבא/ ואולי גם מפקד חיל הים, כדי לבדוק אותנו...
  • אולי הבאנו מלא קוקאין...
  • האמת יכולנו...
  • כי במשך יומיים בערך, אף אחד לא בא...
  • האמת... הייתי מופתעת…

 

חוצים את האוקיאנוס האטלנטי